השקעות בבורסה - איך מתחילים?

בעולם ההשקעות יש שתי גישות ההשקעה – הגישה האקטיבית, לפיה על המשקיע/ מנהל ההשקעות להיות אקטיבי כדי לייצר תשואה. המשקיע מנהל באופן שוטף את תיק ההשקעות על ידי רכישה ומכירה של ניירות ערך שונים. הגישה הזו מקובלת אצל רוב הקרנות נאמנות – הקרנות למעשה מנהלות את הכסף שלנו באופן אקטיבי – מנהלי הקרנות מנתחים דוחות כספיים ואירועים עסקיים ומחליטים אם לקנות או למכור ניירות ערך. המטרה שלהם היא להניב תשואה, אבל, מנגד - קיימת הגישה הפאסיבית שפשוט עוקבת באופן פאסיבי לחלוטין אחרי מדדים. בשוק ישנם מוצרים עוקבי מדדים – תעודות סל וקרנות מחקות, ופשוט ניתן לרכוש אותם ולקבל את תשואת המדד.והנה המחשה – נניח שאנחנו מחפשים מנהל השקעות שינהל בשבילנו את תיק ההשקעות ונניח שחלק מהסכום אנו רוצים להשקיע במניות מדד ת"א 125– אנחנו יכולים לקנות קרן נאמנות שמשקיעה במניות אלו, או להשקיע בתעודת סל על ת"א 125 (עוקבת אחרי ת"א 125). מנהל הקרן יפעל באופן שוטף כדי להשיג תשואה גבוה יותר ממד ת"א 125, ואילו מנהל תעודת הסל פשוט ישקיע באופן צמוד במדד (לרוב דרך חוזים עתידיים ואופציות). האם הניהול האקטיבי של מנהל הקרן השתלם למשקיע בקרן הנאמנות? לא בטוח – וגם אם כן, במקרים רבים דמי הניהול גרמו לתשואה נטו להיות נמוכה או זהה לתשואה של תעודת הסל שהשיגה בדיוק את תשואת מדד ת"א 125.ההקדמה הזו חשובה מאוד כי כך בעצם מתחלקים היום אפשרויות ההשקעה – אקטיביות או פאסיביות. מנהלי תיקים, מנהלי קרנות נאמנות לרוב בוחרים בשיטה האקטיבית; בתעודות הסל והקרנות המחקות השיטה כאמור פאסיבית, אבל רגע, אם כך, האם צריך בכלל מנהל השקעות?אם אתם מעוניינים בהשקעה בשיטה האקטיבית, אז סביר שתעשו זאת דרך מנהל השקעות. השקעה ישירה בניירות הערך, דורשת היכרות עם שוק ההון, הבנת כל סוגי ניירות הערך והגורמים המשפיעים עליהם, הכרה ולמידת ניתוח דוחות, הבנה בהערכת שווי כלכלי, והבנת כללי המשחק . לא משחק פשוט בכלל, ולכן רבים נוטים להשקיע דרך הגופים המוסדיים, שם נמצאים המומחים המנוסים שינהלו באופן אקטיבי את הכסף שלנו. רק צריך לקוות שהם אכן יפיקו תשואה עודפת (ויש, פה ושם, גופים שמצליחים לייצר תשואה עודפת על פני שנים, אם כי הם יוצאים מהכלל).אבל, רגע – אם אנחנו סבורים שאי אפשר להכות את השוק ולקבל תשואה עודפת דרך ניהול אקטיבי, ואנו רוצים לקבל את תשואת המדדים (לרבות מדד מניות, מדדי אג"ח ועוד), אז בעצם אנחנו יכולים לחסוך את דמי הניהול של המוצרים האקטיביים ולרכוש את עוקבי המדדים שבהם דמי הניהול לרוב נמוכים מאוד. רק חשוב להדגיש, אתם צריכים לנתח ולהגדיר את רמת הסיכון המתאימה לכם ובהתאמה לבחור את תעודות הסל/ קרנות מחקות, ורק כדי להמחיש – ככל שאתם מוכנים להסתכן יותר, אתם חשופים יותר לתעודות על מניות, וההיפך, ככל שאתם יותר זהירים אתם תהיו חשופים יותר לתעודות סולידיות. העניין הזה דורש מחשבה עמוקה, והתייעצות עם מומחים – אתם חייבים לדעת את גבולות הגזרה שלכם, ובמילים פשוטות מה יהיה משקל המכשירים המסוכנים בתיק שלכם.וסיכום ביניים – השקעה באופן עצמאי אפשרית בשתי הגישות – בגישה האקטיבית – בניירות ערך ספציפיים, אבל אז אתם צריכים להכיר היטב את כללי המשחק בשוק ההון, את ניירות הערך, היתרונות והחסרונות של כל נייר, ולהבין ולנתח את החברות הנסחרות. מנגד, בגישה הפאסיבית רצוי שתבינו את כללי המשחק ותכירו את המכשירים הפיננסים, אבל לא נחוצה רמת עומק כמו בגישה האקטיבית.בשתי הגישות אתם צריכים לדעת להגדיר את רמת הסיכון שלכם, ולחלק נכון את ההשקעות על פני אפיקים מסוכנים ולא מסוכנים. על כל פנים, הגישה הנפוצה, הנוחה (וגם הזולה) היא דרך תעודות סל וקרנות מחקות - כאן תמצאו הרחבה על תעודות סל וקרנות מחקות.
בניית תיק השקעות

בשלב הראשון אתם צריכים להגדיר את התשואה שאתם מעוניינים בה (היעד/ מטרה) , את הסיכון שאתם מסוגלים לשאת ואת טווח ההשקעה שנקבע בהתאם לאילוצים הכספיים שלכם. למעשה, ככל שטווח ההשקעה שלכם גדול יותר אז כמובן שצפוי שתרוויחו יותר (תשואה על תשואה – ריבית על ריבית), וכן יש באפשרותכם דווקא לקחת סיכון גדול יותר.החשש ממכשירים מסוכנים נכון רק כשההשקעה היא לטווח קצר. בפועל, השקעה במניות שנחשבת אפיק מסוכן מספקת תשואה העולה על תשואת האפיקים הסולדים. ככה זה כאמור עובד – סיכון הולך עם סיכוי, ולאורך זמן אם הגדלתם את הסיכון צפוי שתרוויחו יותר.לאורך זמן שוק המניות המקומי מספק תשואה של 7% בשנה, תשואה גבוה לסיכון גדול. אבל הבעיה שזה נכון לטווח של שנים רבות, ולא לטווח קצר – בטווחים של שנה הכל יכול לקרות – מניות הן מכשיר מאוד תנודתי לטוב ולרע; וככל שאופק ההשקעה גדל מתכנסים לתשואה הממוצעת, ולכן ככל שההשקעה נעשית לזמן ממושך יותר הסיכוי שתיהנו מתשואת מניות נאה עולה.זמן ההשקעה מתחבר לפרמטר חשוב מאוד שאתם צריכים לשקלל בבניית התיק שלכם – הסיכון. אתם צריכים להגדיר את הצרכים הכלכליים שלכם ובהתאמה עד כמה אתם מסוגלים להפסיד הן כלכלית והן פסיכולוגית. זו לא בדיקה פשוטה – המספרים והחישוב הכלכלי אולי פשוטים, אבל מי באמת יודע כמה הוא מסוגל להפסיד? מה תעשו אם תפסידו 20% בחודש? 30%? 50%?כל אחד צריך לקבוע את סף ההפסד הכלכלי והנפשי שלו, אגב, וורן באפט המשקיע האגדי אמר לפני שנים רבות שהוא לא נכנס להשקעות אם הוא לא מסוגל לשאת הפסד של 50%, ובאותה השיחה הוא אמר שחלק גדול מהשקעותיו ירדו אפילו משמעותית לפני שהוא הרוויח עליהן.בשלב הבא תצטרכו להקצות את ההשקעות שלכם על פני אפיקים שונים בהתאם לרמת הסיכון. השיטה כאן מזכירה את שמפט חז"ל - "לעולם ישלש אדם כספו". ככל שאתם מסוגלים לאת סיכון גדול יותר כך תפנו יותר לאפיקים המנייתים וההיפך. מומלץ מאוד כמובן לפזר – כלומר, לחלק את התיק לאפיקים שונים – מסוכנים יותר ומסוכנים פחות, לצד סולידייים מאוד.בשלב הבא תפזרו את ההשקעה בתוך כל אפיק/ סוג נכס על פני מספר ניירות ערך/מכשירים. אל תשימו את כל הביצים בסל אחד, אם החלטתם להשקיע שליש מהתיק במניות אז לא להשקיע את כל השליש כמובן במניה אחת וגם לא בשתי מניות (אלא במספר גדול של מניות או בתעודות/ קרנות מחקות עוקבות מדדים).הרעיון של הפיזור פשוט – ככל שהפיזור גדל כך הסיכון קטן. יש פגיעה בתחום מסוים אוקיי, המניות יורדות אבל לא כל התיק. יש ירידות בבורסה הסינית, אוקיי לא נעים, אבל לא כל התיק סופג, למרות שיש מתאם משמעותי בין השווקים הפיננסים.עד כאן התיאוריה. בפועל, צריך להרכיב תיק השקעות שבנוי בעיקר משני חומרי הגלם העיקריים של השווקים הפיננסים – מניות ואגרות חוב. אפשר לעשות זאת באופן ישיר, ואפשר לעשות זאת באופן מקיף וכוללני דרך תעודות סל// קרנות מחקות על האינדקסים שמספקות כאמור תשואה של מדד מניות מסויים.
איך משקיעים בבורסה?

קודם כל צריך לעשות היכרות עם הבורסה. הבורסה היא זירה שבה נפגשים קונים ומוכרים של ניירות ערך. המוצר הנמכר ביותר בבורסה הוא אגרות חוב, אבל המוצר הפופולארי ביותר הוא המניות שהן גם מסוכנות יותר. ישנם ניירות ערך נוספים – אופציות, תעודות סל, וקרנות נאמנות. הנה פרוט ניירות הערך -מהי בעצם מניה?מניה היא שטר בעלות על חלק מחברה, ומאפשרת מעין שותפות גם עם בחלק יחסית קטן, בחברה. ככל שבעל מניות מחזיק יותר מניות כך מעמדו מתחזק . המניה מבטאת חלק גם בהון וגם בשליטה. נניח לדוגמה חברה שיש בה 1000 מניות ואתם מחזיקים ב-10 מניות ממנה – החלק שלכם בהון ובשליטה הוא 10 מתוך 1,000 – משמע 1% בהון ובשליטה. יש מצבים שלחברה יש כמה סוגי מניות ואז יש הבדל בין האחזקה בהון לאחזקה בשליטה.מניה מקנה למחזיק בה זכות לדיבידנדים (חלוקת רווחים מהחברה לבעלי המניות) וכן היא מאפשרת למחזיקים להשתתף באסיפות בעלי מניות ולהצביע (זכויות הצבעה). מניה גם מבטאת זכות הונית בפירוק של חברה.כאשר חברה יוצאת בהנפקה לציבור היא בעצם מנפיקה מניות חדשות לציבור. בתמורה להנפקת המניות האלו היא מקבלת כום שנכנס לקופת החברה, ומרגע זה מניות החברה נסחרות בבורסה. ההנפקה נעשית לרוב כדי להיפגש עם מזומנים (שישמו למטרות החברה – גידול בפעילות, רכישות ועוד), כדי להנזיל את מניות החברה – כלומר, שתהיה אפשרות לבעלי המניות הקיימים (עוד לפני ההנפקה) להנזיל את המניות (למכור אותם בשוק), ולקבל עבורם ערך. כלומר, הנפקה מעין מגדירה את הערך של החברה ומאפשרת למחזייקם תמרון (מימוש עתידי). הנפקה גם נכונה בראייה כללית למשק ולשוק ההון, הי אמרחיבה את אפשרויות ההשקעה של המשקיעים בשוק ההון, כך למשל, שי גלי הנפקות, היצע הסחורה שקיים בשוק (לרבות אגרות חוב) גדל ועוזר למתן את הביקושים (הזרמות הכספיים לגופים מוסדיים שרוכשים ניירות ערך שונים). לאחר ההנפקה נקבע שער המניה בשוק לפי נקודת המפגש בין מוכרים וקונים, כאשר ככלל, כאשר החברה בכיוון נכון, מגדילה הכנסות, רווחים, מתפתחת בשווקים שלה ויש לה פוטנציאל זה אמור להתבטא לטובה במחיר מנייתה וההיפך – כאשר חברה מאכזבת, התוצאות שלה חלשות , ויש הרעה בפעילותה, ולא רואים את ההתאוששות, זה אמור להתבטא לשלילה במחיר מנייתה. אבל, צריך לזכור, לשוק ההון חוקים משלו, ויש הרבה יוצאים מהכלל – מחיר המניות נקבעים בהסתמך על אוסף רב של פרמטרים שאינם רק נתונים תוצאתיים או פוטנציאל, כך שלא בהכרח תוצאות טובות שוות למניה עולה וההיפך.מחיר המניה בשוק קובע למעשה את שווי השוק של החברה ומכאן חשיבותו הגדולה – שווי שוק של חברה מוגדר כמספר המניות שלה כפול מחיר המניה. לדוגמה – לחברה יש 2 מיליון מניות במחיר של 6 שקלים למניה – שווי השוק שלה – 12 מיליון שקל, אחרי חודש מחיר המניה עולה ל-10 שקלים – שווי השוק שלה 20 מיליון שקל.מדריך השקעה במניות בוחנים השקעה במניות בכמה דרכים - דרך הביצועים של החברה (הכנסות, רווחים), כלומרדרך ניתוח הדוחות הכספיים שלה, ההודעות, העסקאות, ודרך הערכת הרווח העתידית. צריך להבין שהכלל אולי הכי חשוב במשחק הזה הוא שמחיר המניה מבטא את יכולתה של החברה לייצר מזומנים בעתיד, יכולתה להרוויח בעתיד. זו השיטה הפונדמנטלית שמתייחסת לביצועים של החברה ולתחזית הביצועים בעתיד. זו השיטה שאמורה לאורך זמן ללכת בצמוד למחיר המניה. כבר אמרו רבים וטובים, אולי מוכר מכולם, וורן באפט האגדי שנחשב למשקיע הערך המוביל (משקיע במניות בעלות ערך; שמספקות ערך על פני זמן) שטוען שמחיר המניה על פני זמן יבטא את תוצאותיה. יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת זה לא יהיה - במשך שנה החברה תיסחר שלא בהתאמה לביצועיה - גבוה יותר, או נמוך יותר, זה גם יכול להימשך זמן ממושך יותר. אבל בסופו של דבר, בטווח הארוך החברה תיסחר בהתאם לביצועים שלה. אחרת יש כאן עיוות שייסגר במשך הזמן - וזו אגב, השיטה של משקיעי הערך - לאתר את העיוותים האלו ולהשקיע במקומות שבהם החברות נסחרות בדיסקאונט (בחסר/ הנחה) ביחס לשווי הכלכלי שלהם.שיטה נוספת - השיטה הטכנית קוראת את המגמה בגרפים. הרציונל של השיטה שהכל מתבטא בגרף, ובמגמה של המניה, ואם יש בה התעוררות זה מבטא גם משהו בתחום הריאלי ( בעסקי החברה, בקשר לבעלי המניות וכו') שמרמז על התפתחות חיובית. מאמיני השיטה הזו טוענים שהם מנתחים את התנהגות המשקיעים, והמשקיעים חכמים מכל, הם יודעים מה קורה ומה כיוון החברה והמניה, ולכן א יש שינוי מסויים הם עוקבים אחריו ואם הוא חזק מספיק זה מבטא מבחינתם סימן להיכנס או לצאת. מנגד, נראה שבשיטה הזו לא ניתן לחזות הפתעות - דוחות חלשים מהמצופה; דוחות חיוביים מהמצופה, איבוד לקוח משמעותי, התפטרות מנכ"ל ועוד. השיטה הזו דוגלת בהצמדות למגמה, בעוד ששיטת הערך דווקא מוצאת ערך במקומות שהמגמה בנייר שלילית והשוק עוד לא גילה את הפוטנציאל.לצד המניות, נסחרים בבורסה מוצרי השקעה נוספים לרבות המירים(אגרות חוב להמרה ואופציות), אג"ח ממשלתיות קונצרניות, מק"מ, תעודות סל, אופציות וחוזים עתידיים. השקעה באגרות חובאגרות חוב הן סוג של הלוואה. החברות מנפיקות אגרות חוב לציבור כשבעת ההנפקה (במסגרת התשקיף) הן מגדירות את תנאי אגרות החוב – סוג האגרת, הצמדה - אם יש, לכמה שנים, מה הריבית, מתי הפירעונות ועוד.ואיך זה עובד? נניח שחברה הנפיקה אגרת חוב לשנתיים בהיקף של 20 מיליון שקל. תנאי האגרת – ריבית שקלית של 5% בשנה המשולמת בכל שנה. קרן האגרת נפרעת בסוף התקופה. אזי, החברה בפועל תשלם את הריבית בכל סוף שנה – 1 מיליון שקל (5% של 20 מיליון שקל) אחרי שנה ראשונה, ו-1 מיליון שקל בסוף שנה שנייה. הקרן – 20 מיליון שקל, תפרע אחרי שנתיים.מול החברה המנפיקה את האג"ח יש את מחזיקי האג"ח – הם מקבלים 5% ריבית אחרי שנה – 1 מיליון שקל, סכום זהה אחרי שנתיים, ו-20 מיליון שקל של פירעון הקרן אחרי שנתיים.אגרות החוב נסחרות באופן שוטף בבורסה והם מתנדנדות לפי גורמים שונים – ספציפיים שנוגעים לסיכון של החברה עצמה וסיכון שירות החוב שלה, וכללים – נתוני מקרו, הריבית בשוק ועוד. ככל שהסיכון של החברה גדל אזי התשואה על אגרות החוב תעלה והמשמעות היא שהמחיר יירד. מנגד, ככל שהסיכון קטן, אז מחיר האג"ח עולה.אגרות החוב הנסחרות בבורסה מחולקות לאגרות חוב ממשלתיות שנחשבות הבטוחות ביותרולכן הריבית עליהן נמוכה במיוחד, ואגרות חוב קונצרניות – של החברות, ששם התשואה לפדיון קשורה לרמת הסיכון. בשוק יש אגרות חוב מכל הסוגים – אגרות צמודות למדד, אגרות חוב שקליות, אגרות חוב דולריות. המשקיע יכול לבחור אגרות חוב ספציפיות או להשקיע דרך האינדקסים. יש שורה ארוכה של מדדים על אגרות חוב ועל כל מדד כזה יש מספר תעודות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחריו. כאן , למתעניינים - מדריך להשקעה באג"ח.המסחר באגרות חוב מושפע מנתוני מקרו, ובראש וראשונה הריבית של בנק ישראל - כאשר הריבית עולה אז ההשקעה באגרות חוב אמורה לבטא תשואה אפקטיבית גבוה יותר, ובהתאמה מחיר האיגרת יירד! והנה הדגמה - נניח שאנחנו משקיעים באגרת שקלית לשנה של חברה מסוימת, ונניח שהתשואה עליה היא 5%. מחיר האיגרת הוא 100 ובסוף התקופה היא תגיע ל-105 ואז תשולם הריבית - 5 אגורות והקרן - 100 אגורות. נניח שריבית בנק ישראל עולה בפתאומיות ל-10% - במצב כזה ברור שהאיגרת לא תבטא תשואה של 5% כפי שביטאה קודם, אלא תשואה גבוה יותר. אלו שיהיו מוכנים לקנות אותה יהיו מוכנים במחיר שיבטא תשואה של 10% ויותר (התשואה בה תהיה מעל 5% מכיוון שהסיכון בחברה המסוימת גבוה כמובן מהסיכון של מדינת ישראל ובהתאמה הריבית/ תשואה על אג"ח קונצרני גוב מהריבית של בנק ישראל ). ומכאן שמחיר האג"ח יירד - נניח לכ-95 אגורות כדי לבטא תשואה לפדיון (עוד שנה) של לפחות 10% (מ-95 אגורות ל-105 בסוף תקופה גלומה תשואה של מעל 10%).פרקטית צפוי שהמחיר יירד יותר, אבל לצורך ההדגמה השיעור ירידה פחות חשוב/ מעניין. מה שחשוב הוא שהתשואה עולה כתוצאה מעלייה בריבית ומחיר האג"ח יורד! וכמובן שזה גם פועל הפוך - אם הריבית יורדת (ריבית בנק ישראל) אז המחיר של האיגרת יעלה!מעבר לנתוני מקרו ובעיקר ריבית, אגרות החוב מושפעות גם מנתונים ספציפיים - מצב החברה, הסיכון של החברה, המינוף הפיננסי של החברה, הרווחים והתזרימים של החברה. כל הנתונים האלו משפיעים על יכולתה של החברה למחזר ולשרת את החובות שלה, ובהתאמה זה משפיע על אגרות החוב שלה. ככל שהסיכון גדול יותר המשקיעים באגרות החוב יידרשו תשואה גבוה יותר, וההיפך - כאשר הסיכון קטן גם התשואה שתדרש תקטן.כמכשיר נוסף שקיים בבורסה - המק"מ מק"מ ("מלווה קצר מועד") הוא איגרת חוב שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה, ללא ריבית וללא הצמדה. קונים של איגרת חוב זו מקבלים עבורה בפדיון 100 אגורות. (לדוגמה: משקיע קנה מק"מ לשישה חודשים במחיר 97 אגורות, אם הוא יחזיק במק"מ עד הפדיון הוא יקבל 100 אגורות. המק"מ דומה לפיקדון הבנקאי - פק"מ, אולם ניתן למוכרו בכל יום בבורסה ואין צורך להמתין לסיום התקופה על מנת לפדות אותו. הרחבה על מק"מ תוכלו למצוא - כאןשיטת המסחר בבורסה / איך סוחרים במניות ומתי?המסחר בבורסה בתל אביב מתנהל בחמישה שלבים: שלב טרום הפתיחה, שלב מסחר הפתיחה, שלב המסחר הרציף, שלב טרום הנעילה, ושלב מסחר הנעילה. שלב הטרום פתיחה הוא שלב בו מוזרמות למחשב פקוות קנייה ומכירה של ניירות ערך, מבלי שיתבצעו עסקאות. הפקודות נבדקות וכל אלו שנמצאות תקינות נשלחות לספק הפקודות, הכולל רשימת כל הפקודות שנשלחו. תנודות השער המירביות הן עד 35% משער הבסיס ולכל פקודה יש מינימום מבחינת גודל הפקודה - כמות המניות שמותרת למסחר. החל מהשעה 9:10 מתפרסמים לכל נייר ערך בנפרד השער והמחזור שהיו נקבעים אילו היה זה מסחר הפתיחה. הנתונים שמתפרסמים בשלב זה הם תיאורטיים והם מתעדכנים מדי 15 שניות.השלב השני הוא שלב הפתיחה. בשלב זה מתקיים מסחר רב צדדי (בין כל הצדדים שהגישו הוראות בשלב הקודם), ובסופו נקבע לכל נייר מחיר/ שער הפתיחה. על פי מחיר זה מבוצעות עסקאות הנובעות מפקודות שהוגשו בשלב טרום הפתיחה. זהו שלב שאורך מספר שניות בלבד. בשלב זה חישוב שער ומחזור הפתיחה נערך בזה אחר זה לכל אחד מהניירות בנפרד. סדר הניירות הוא אקראי ונקבע מדי יום מחדש.השלב הבא הוא המשמעותי ביותר - השלב הרציף - בשלב זה מתקיים מסחר דו צדדי, רציף וסימולטני. כל הוראה/ פקודה נכנסת לספר הפקודות (אנחנו יכולים לראות את 5 הפקודות הטובות ביותר בקנייה ואת 5 הפקודות הטובות ביותר במכירה) וכל אחד יכול להיכנס עם פקדוה כשברגע שיש הצטלבות/ התאמה במחיר יש עסקה. ברגע שיש עסקה (שפקודות נפגשו) הן כמובן קובעות מחיר מעודכן ונמחקות מספר הפקודות.גודל מזערי לפקודה בשלב המסחר הרציף במניות ובאג"ח להמרה: בת"א 35 עומד עך כמות מניות בסכום של 5000 ש"ח. בת"א 90 וביתר שווי 2000 ש"ח. בכתבי אופציה הוא כמות כתבי אופציה השווה לכמות המניות בגודל מזערי של פקודת נכס הבסיס מחולקת ביום המימוש. תנודות השער המרביות בשלב המסחר הרציף הן בלתי מוגבלות.בתום המסחר הרציף עוברות כל הפקודות שלא בוצעו לשלב מסחר טרום נעילה.ורק לחדד את השלב הרציף (שהוא רוב שעות המסחר ובו מתקיים רוב המסחר הכספי) - אתם יכולים בזמן אמת לראות לגבי כל מניה את המחיר שלה, את המוכר הראשון במניה, השני עד לחמישי - מחיר מכירה וכמות מכירה של כל אחד מהחמישה הראשונים; בדיוק באותו אופן רואים את המעוניינים לקנות - מחיר קנייה וכמות קנייה, וגם כאן מקבלים את חמשת הביקושים הטובים ביותר. ברגע שיש נקודת מפגש - למשל שהמחיר קניה עולה ונפגש עם המחיר מכירה יש עסקה, זה יכול להיות גם הפוך שמחיר המכירה יירד ויפגש עם מחיר הקנייה; ובכלל - יכול להיות שהם ייפגשו איפשהו באמצע. את כל התזוזות האלו רואים בזמן אמת (אפשר דרך האינטרנט; מערכות הבנקים; מערכות של הברוקרים) בספר הפקודות שמרכז את מחיר המניה, המחזור במניה והביקושים וההיצעים הטובים ביותר.אחרי השלב הרציף נכנסים לשלב טרום הנעילה והנעילה. בשלב טרום הנעילה מוזרמות למחשב המסחר בבורסה, פקודות לקנייה ולמכירה של ניירות ערך, אולם לא מתבצעות עסקאות. פקודות אלו מצטרפות לפקודות שהוגשו בשלבי מסחר קודמים אולם טרם בוצעו. שלב מסחר זה אורך דקות. בשלב זה מתפרסם לכל נייר ערך בנפרד השער התיאורטי והמחזור שהיו נקבעים אילו היה מסחר בפועל. בשלב זה בדומה לשלב טרום הפתיחה יש גישושים, אך בשלב מסויים מפגיישם את הביקוש עם ההיצע ונקבע שער לנייר הערך. בשלב האחרון, שלב הנעילה מתבצע, בכל נייר ערך בנפרד, מסחר רב צדדי, ובו נקבע לכל נייר מחיר (שער מסחר הנעילה). במסחר הנעילה מבוצעות עסקאות בשער הנעילה הנובעות מפקודות שהיו בספר הפקודות בשלב טרום נעילה. בסיום התהליך נקבע שער הנעילה (שער הנעילה עשוי להיות שונה משער מסחר הנעילה.